העלו את האיי.קיו הספורטיבי שלכם – ולמדו להיות אתלטים טובים יותר. הרצים המוצלחים ביותר בהשגת המטרות שלהם – בין אם המטרה היא לסיים מירוץ ובין אם היא סתם להגדיל את נפח הריצות השבועי – הם בעלי אינטליגנציה חשובה הנקראת "אינטליגנציה אתלטית". ספורטאים בעלי אינטליגנציה שכזו מיומנים בקריאת הרמזים שהגוף שולח להם, ועל כן עושים התאמות על פי הצורך מבחינת קצב, כוח או אפילו גישה ומצב רוח.

 להלן דרכים להעלות את מנת המשכל האתלטית שלכם על מנת שתוכלו לממש את מלוא פוטנציאל הביצועים שלכם:

1. היו קשובים לגופכם:

רצים רבים מנסים להתעלם ממחושים וכאבים שונים שהם חווים במהלך האימון. במקום לבלות את הריצה בלפטור ולבטל את התחושות הללו, יש לשים אליהן לב, ולהקשיב למה שהן מנסות להגיד. המטרה שלכם היא להגיע לנקודה שבה אתם מכירים את גופכם כל כך טוב, שתוכלו להבחין בין עייפות וצריבה בשרירים שהינה חלק קרדינאלי מאימון לבין התחלה של פציעה. זאת תוכלו להשיג רק על ידי הקשבה לאותות גופכם ולדעת מה הם אומרים.

מקדם האיי. קיו – השאירו את הטכנולוגיה בבית:

לפחות למספר האימונים הבאים, למדו להסתמך פחות על הנתונים האובייקטיביים שאתם מקבלים ממודד קצב הלב שלכם, ולהסתמך יותר על החוכמה שהגוף שלכם מספק. מומלץ לבצע בדיקה עצמית בכל ק"מ וחצי בערך. פשוט לקחת רגע בכדי לחשוב איך הרגליים שלנו מרגישות, איך הלב מרגיש וכדומה… בדרך זו אתם מזכירים לעצמכם לקחת בחשבון את הרמזים שהגוף שולח לכם, ולהחליט מה לעשות עם המידע – האם להמשיך ולדחוף קדימה, או שמא להירגע ולהוריד בעוצמה.

2. התכוננו ל(מעט) כאב:

   ריצת אימון או ריצת מרוץ, סביר להניח שיהיו מלוות בכאב. לפעמים קצת, לפעמים הרבה. אם אתם לומדים לצפות ולהתכונן לחוסר נוחות, אזי תוכלו להגדיר מחדש את התפיסה שלכם על כאב. כאב שאתה מצפה לו, הרבה יותר קל להתמודד איתו, במיוחד שאתה סמוך ובטוח שאתה יכול לעבור אותו בזכות התנסויות חיוביות קודמות. מחקרים הראו כי אלו הרצים לשם התחביב נוטים להקשיב למוסיקה או לחלום בהקיץ על מנת להסיח את דעתם מהכאב שהם חווים, ואילו אלו אשר רצים באופן מקצועי מתמקדים וחווים את הכאב באופן מודע. הרבה רצים מקצועיים אומרים כי הם מתמקדים בכאב ודוחפים את עצמם חזק יותר, ודי מהר הם מרגישים יותר טוב.

מקדם האיי.קיו- הכינו לעצמכם מטרות ביניים:

רוב הרצים המקצועיים למדו לשנות את האימון במהלכו. לדוגמה, נניח שאתם יוצאים לריצת טמפו של עשרה ק"מ, ובמרחק של ק"מ אחד אתם מתחילים להרגיש כאב ועייפות. במקום להיכנע לדחף אשר אומר לנו להיכנע ולהסתובב חזרה, אמרו לעצמכם כי המטרה החדשה של הריצה היא לא לעשות עשרה ק"מ, אלא רק להגיע לקילומטר השני. לאחר שהגעתם לקילומטר השני, העריכו את עצמכם מחדש והתכוננו לעוד אתגר. לעתים קרובות אנחנו פורשים מוקדם מדי. הגדרת מטרות ביניים הופכת את תהליך הריצה לקל בהרבה. בקילומטר הראשון שלכם אתם לא צריכים לחשוב על הקילומטר העשירי, אתם צריכים להיות בהווה, ולהתמקד בכאן ובעכשיו.

3. הישארו חיוביים:

לפעמים, הדרך היחידה בה ניתן ללמוד מהן העוצמות האישיות שלנו ולהניח גבולות הם על ידי עשיית טעויות. כיצד תדעו עד כמה רחוק אתם יכול לדחוף את עצמכם מבלי שפעם אחת תדחפו קצת יותר מדי? חוויה שכזו מטרתה לעזור לכם למצוא את הגבולות שלכם ולהשיג הבנה טובה יותר של מה שאתם מסוגלים לעשות, גם פיזית וגם נפשית.

מקדם האיי.קיו- עשו הערכה עצמית בסוף כל ריצה:

רוב רצי המרתון המקצועיים לא מדברים על אימונים לא מוצלחים שחוו, הם מתמקדים בחלקים באימון שהיו יעילים וטובים. לדוג', בסוף הריצה שלכם או בסוף האימון, בזמן ביצוע המתיחות, העבירו את האימון/הריצה שוב בראשכם ופרטו דבר אחד או שניים טובים שקרו לכם במהלך האימון. בדרך כלל רצים מצפים ל- 100 אחוזי הצלחה כל הזמן. במידה והם ילמדו להישאר חיוביים תוך כדי שהם דוחפים דרך החלקים הקשים של האימון, הם יבנו את הביטחון שלהם ויראו ביצועים טובים יותר.

4. שלטו בדימוי העצמי שלכם:

מחקרים מראים כי רצי מרתון שמצפים להגיע ל"קיר", הווה אומר למשבר, אכן תמיד מגיעים אליו וכמו שאומרים- "נכנסים בקיר". בכל מרוץ או אימון, עליכם לדמיין את עצמכם חזקים ובמיטבכם. שימו לב לתמונות ולתחושות שעוברות לכם בראש, והיו מוכנים להתאים אותם במידה ואתם צריכים לשכנע את עצמכם להתגבר ולצאת מנקודה קשה.

מקדם האיי.קיו- כתבו הצהרת יכולת וכוח

   זהו מעין ביטוי רגש קצר שיהפוך למנטרה שלכם. משהו שאתם יכולים להגיד לעצמכם כשאתם מרגישים שאתם מתחילים להיאבק. חשוב לנסח משהו שהוא אישי ובעל משמעות עבורכם, אבל עם זאת הוא צריך להיות מכוון למטרת לדחוף בעד עייפות השרירים וחוסר הנוחות. לדוג': 'אני חזק נפשית ופיזית', או 'אני יכול לעשות את זה!'. הצהרה זו תהיה כפולה במשמעותה כסימן חזותי. לראות את המשפט שחור על גבי נייר לבן נותן לו הרבה יותר כוח ומשמעות, כדאי לשים את הצהרת הכוח שלכם במקום בו היא תהיה הדבר האחרון שאתם רואים לפני האימון או המרוץ.

5. הבינו כי שינוי לא קורה באזור הנוחות שלכם:

אתם צריכים לדחוף מבעד חוסר הנוחות והכאב, ולראות שיפור בביצועים, אבל אם במהלך הריצה עדיין כל מה שאתם חושבים עליו זה על הרגליים והשרירים הכואבים שלכם, המוח יכול לייצר תגובת דחק אשר מגבירה את הכאב.

מקדם האיי.קיו- בצעו תרגילי מוח

נסו אחד או יותר מתרגילי המוח הבאים:

א. עשו לעצמכם שיחת מוטיבציה:
היזכרו בזמן שבו הצלחתם בהרבה מעבר לציפיות שלכם. דיבור עצמי חיובי יכול לעזור לשפר את הריכוז שלכם. היזכרו במשפטי הכח שלכם.

ב. מקדו מחדש את מחשבותיכם:
אם ניסיתם לדחוף את עצמכם (ראו סעיף "התכוננו לכאב") ועדיין לא יכולתם להסיח את דעתכם מהסבל שאתם חשים, נסו לתת למוח שלכם משימה חדשה, כגון לשחק "ארץ, עיר," בראש. משחק זה ישמור על המוח שלכם עסוק מספיק על מנת לדכא את תגובת הדחק לכאב.

ג. מצאו את הקצב שלכם:
נסו לספור עד שמונה שוב ושוב; התרכזו בדפוס קצבי מרגיע.

שנמשיך ללמוד ולהשתפר, ולהגיע לאינטליגנציה אתלטית נבונה ובריאה.